#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי נפק""מ אם כלב שוטה נהיה מכשפים או מרוח רעה. ומה כתוב בברייתא."	"למ""ד רוח רעה שורה עליו, לא יקרב אצלו להרגו בידים, אלא זורק בו חץ או סכין והורגו.<br>בברייתא כתוב כשהורגין אותו אין הורגין אותו אלא בדבר הנזרק. וזה ראיה לשמואל שאומר רוח רעה."	יומא פרק שמיני פד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה קורה למי שמתחכך בכלב שוטה, ומי שכלב שוטה נשך אותו.	המתחכך בו מסתכן, ומי שהכלב נושכו מת.	יומא פרק שמיני פד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שכלב שוטה התחכך בו, מה תקנתו. מי נהג כך, ומה אמר על עצמו.	יפשוט בגדיו ויזרוק אותם לפני הכלב, ויברח.<br>רב הונא בריה דרב יהושע עשה כן, ואמר קיימתי בעצמי 'החכמה תחייה בעליה'.	יומא פרק שמיני פד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שנשך אותו כלב שוטה, מה יעשה.	"אמר אביי, יביא עור של צבוע זכר, ויכתוב עליו: אני פלוני בן פלונית כותב עבורך 'כנתי כנתי קלירוס', וי""א 'קנדי קנדי קלורוס יה יה ה' צבאות אמן אמן סלה'.&nbsp;<div>ויפשוט את בגדיו ויקברם בבית קברות שנים עשר חדשים, ויציאם מבית הקברות וישרפם בתנור, ויפזר את עפרם בפרשת דרכים.<br>ובאותם שנים עשר חדשים, כששותה מים לא ישתה אלא דרך קנה העשוי מנחושת, שאם ישתה ישר מהכוס אולי יראה בבואה של השד שקפץ מן הכלב עליו, ויסתכן.<br>כמו שאבא בר מניומי נשכו כלב שוטה, ועשתה לו אמו קנה של זהב לשתות בו.</div>"	יומא פרק שמיני פד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו צפידנא.	חולי השיניים והחניכים, ומתחיל בפה וגומר בבני מעיים, ומסוכן הוא.&nbsp;	יומא פרק שמיני פד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה הסיפור עם ר' יוחנן וההיא מטרוניתא.	רבי יוחנן חש בצפידנא, אזל גבה דמטרוניתא, עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא.&nbsp;<div>אמר לה: בשבת מאי? אמרה ליה: לא צריכת. - אי מצטריכנא מאי? - אמרה ליה: אישתבע לי דלא מגלית. - אישתבע: לאלהא דישראל לא מגלינא. נפק דרשה בפירקא.&nbsp;<div>והא אישתבע לה! לאלהא דישראל לא מגלינא, הא לעמו ישראל מגלינא. (שלא אמר 'באלוקי ישראל' אלא 'לאלוקי ישראל').</div><div>והא איכא חלול השם! - דמגלי לה מעיקרא.&nbsp;</div></div>	יומא פרק שמיני פד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה רפואה עשתה ההיא מטרוניתא לר' יוחנן, ומה אמר על זה אביי.	אמר רב אחא בריה דרב אמי: מי שאור, שמן זית, ומלח. <br>רב יימר אמר: שאור גופיה, שמן זית, ומלח. <br>רב אשי אמר: משחא דגדפא דאווזא. <br>אמר אביי: אנא עבדי לכולהו, ולא איתסאי, עד דאמר לי ההוא טייעא: אייתי קשייתא דזיתא [גרעיני זיתים] דלא מלו תילתא [שלא הביאו שליש] וקלינהו בנורא אמרא חדתא [מעדר חדש], ואדביק בככי דריה [הדבק בשורת השיניים]. עבדי הכי ואיתסאי.&nbsp;	יומא פרק שמיני פד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממה נהיה צפדינא, ומה הסימן שלו.	מחמימי חמימי דחיטי [האוכל פת חמה יותר מדי] ומשיורי כסא דהרסנא [דגים מטוגנים עם קמח בשמן שלהם, שעבר עליהם לילה].&nbsp;<div>ומאי סימניה? כד רמי מידי בככיה ואתא דמא מבי דרי [כשנותן כלום בשיניו, זב הדם משורת שיניו].&nbsp;</div>	יומא פרק שמיני פד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע ר' יוחנן חילל שבת על מחלת הצפידנא.	אמר רב נחמן בר יצחק הואיל וגומר בבני מעיים.	יומא פרק שמיני פד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב חייא בר אבא טען שרבנן חולקים על ר' מתיא בן חרש לגבי סם בחושש בפיו, כשם שחולקים לגבי מי שנשכו כלב שוטה, והקשה על ר' יוחנן מדוע נתן סם בשביל חולי השיניים דלא כרבנן.<br>מה ענה לו ר' יוחנן.	שבזו מודים חכמים לר' מתיא בן חרש שרפואה היא.	יומא פרק שמיני פד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה ברייתא רצו להוכיח כר' יוחנן שלגבי סם מודים חכמים לר' מתיא בן חרש, ואיך דחו.	לימא מסייע ליה: מי שאחזו ירקון [חולי שפניו מוריקות], מאכילין אותו בשר חמור. מי שנשכו כלב שוטה, מאכילין אותו מחצר כבד שלו. והחושש בפיו, מטילין לו סם בשבת, דברי רבי מתיא בן חרש. וחכמים אומרים: באילו אין בהם משום רפואה.&nbsp;<div>באלו למעוטי מאי - מאי לאו למעוטי סם [והכי קאמרי ליה, בשתים הראשונות אין זו רפואה גמורה לעבור עליהם דבר תורה, למעוטי סם דיש בו בו משום רפואה].&nbsp;<div>ודחו, לא, למעוטי מקיזין דם לסרונכי [שבזה מודים לו, אבל בשלשה הכתובים בברייתא חולקים עליו].</div></div>	יומא פרק שמיני פד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תניא: שלשה דברים אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי ששמע משום רבי מתיא בן חרש: מקיזין דם לסרונכי בשבת, ומי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו, והחושש בפיו מטילין לו סם בשבת. וחכמים אומרים: באילו אין בהן משום רפואה. באילו למעוטי מאי - מאי לאו אתרתי בתרייתא, ולמעוטי דרישא.<br>מה רואים מכאן, ומה דחו.	רואים שרבנן חולקים על ר' מתיא בן חרש לגבי סם בפיו, דלא כר' יוחנן.<br>ודחו, - לא, אתרתי דרישא קמייתא, ולמעוטי דסיפא.<br>שחולקים על סרונכי וכלב שוטה, ומודים בחושש בפיו.	יומא פרק שמיני פד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן הביאו ראיה לדעת ר' יוחנן שבסם לא חולקים רבנן על ר' מתיא בן חרש.&nbsp;	תא שמע, דתני רבה בר שמואל: עוברה שהריחה - מאכילין אותה עד שתשוב נפשה, ומי שנשכו כלב שוטה - מאכילין אותו מחצר כבד שלו, והחושש בפיו - מטילין לו סם בשבת, דברי רבי אלעזר ברבי יוסי שאמר משום רבי מתיא בן חרש. וחכמים אומרים: בזו ולא באחרת. <br>בזו אהייא? אילימא אעוברה - פשיטא! עוברה מי איכא למאן דאמר דלא [הרי סתמא היא]? אלא לאו - אסם, שמע מינה שבסם מודים לו.	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך הוכיח רב אשי ממשנתנו שחכמים לא חולקים על רב מתיא בן חרש לגבי חושש בפיו.	רב אשי אמר: מתניתין נמי דיקא, ועוד אמר רבי מתיא בן חרש החושש בפיו מטילין לו סם בשבת, ולא פליגי רבנן עליה. ואם איתא דפליגי רבנן עליה, ליערבינהו וליתנינהו וליפלגו רבנן בסיפא - שמע מינה.	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שאחזו ירקון, מהי רפואתו.	לר' מתיא בן חרש מאכילין אותו בשר חמור אפילו בשבת.<br>לחכמים אין זו רפואה.	יומא פרק שמיני פד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מפני שספק נפשות הוא, וכל ספק נפשות דוחה את השבת.<br>למה נכפל.	"אמר רב יהודה אמר רב, לא ספק שבת זו בלבד, אלא אפילו ספק שבת אחרת [לא שיהא ספק הנפשות לשבת זו, אלא ספק שאם לא יעשו לו היום שמא ימות לשבת הבאה].&nbsp;<div>והיכי דמי, כגון דאמדוהו לתמניא יומי ויומא קמא שבתא, מהו דתימא ליעכב עד לאורתא כי היכי דלא ניחול עליה תרי שבתא, קמ""ל.</div>"	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא ספק שבת זו בלבד אמרו אלא אפילו ספק שבת אחרת.<br>תניא נמי הכי.	מחמין חמין לחולה בשבת בין להשקותו בין להברותו [רחיצה], ולא שבת זו בלבד אמרו אלא לשבת אחרת, ואין אומרים נמתין לו שמא יבריא, אלא מחמין לו מיד, מפני שספק נפשות דוחה את השבת, ולא ספק שבת זו, אלא אפי' ספק שבת אחרת.	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואין עושים דברים הללו לא על ידי נכרים ולא על ידי כותיים, אלא על ידי גדולי ישראל.&nbsp;<div>מה הפירוש גדולי ישראל.</div>	ישראלים גדולים.	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<div>ואין אומרים יעשו דברים הללו לא על פי נשים ולא על פי כותיים, אבל מצטרפים לדעת אחרת.<br>מה הפירוש לא על פי נשים וכותיים.</div>	אם <u>רק</u> נשים או כותיים אומרים צריך, אין מחללין על פיהם.	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<div>ואין אומרים יעשו דברים הללו לא על פי נשים ולא על פי כותיים, אבל מצטרפים לדעת אחרת.<br>מה הפירוש אבל מצטרפים לדעת אחרת.</div>	"שנים אומרים צריך ושלשה אומרים אין צריך, ואשה <u>או</u> כותי אומרים צריך, מצטרפים למהוי פלגא ופלגא. <span style=""font-size: 16pt !important;"">(רש""י.</span><span style=""font-size: 12pt !important;""> </span><span style=""font-size: 16px;"">ולא דק דבלא צירוף נמי אם שנים אומרים צריך אפילו מאה אומרים אינו צריך מחללינן כדאמרינן לעיל דלא אזלינן בתר רוב דיעות, אלא הכי פירושו אם שלשה או ארבעה אומרים אינו צריך ואחד אומר צריך, מצטרף אשה או כותי עם האחד דאז הוו להו שנים ותרי כמאה דלא אזלינן בתר רוב דיעות.&nbsp;</span><span style=""font-size: 12pt !important;"">תוס' הרא""ש)</span>"	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראה תינוק שנפל לים פורש מצודה ומעלהו והזריז הרי זה משובח, ואין צריך ליטול רשות מבית דין.<br>למה צריך לומר שאין צריך ליטול רשות מבית דין.	בא להתיר אפילו אם בפרישת המצודה הוא גם צד דגים שהוא צריך להם.	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראה תינוק שנפל לבור עוקר חוליא ומעלהו, והזריז הרי זה משובח ואין צריך ליטול רשות מבית דין.<br>למה צריך לומר שאין צריך ליטול רשות מבית דין, הרי כבר כתוב והזריז הרי זה משובח.	בא להתיר אפילו שכשעוקר חוליא כדי להשפיל שפת הבור הוא מתקן מדרגה.	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראה שננעלה דלת בפני תינוק שוברה ומוציאו, והזריז הרי זה משובח ואין צריך ליטול רשות מבית דין.<br>למה צריך לומר שאין צריך ליטול רשות מבית דין.	בא להתיר אפילו כששובר את הדלת לחתיכות עץ הראויות לשימוש.	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מכבין ומפסיקין <span style=""font-size: 16pt !important;"">[בכלים מלאים מים]</span> מפני הדליקה <span style=""font-size: 16pt !important;"">[בסכנת נפשות]</span> בשבת, והזריז הרי זה משובח ואין צריך ליטול רשות מבית דין.<br>למה צריך לומר שאין צריך ליטול רשות מבית דין, הרי כבר כתוב והזריז הרי זה משובח."	אפילו שמנמיך ומשוה את הגחלים ונעשים ראויים לצלות עליהם למוצאי שבת.	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנו רבנן: מפקחין פקוח נפש בשבת והזריז הרי זה משובח, ואין צריך ליטול רשות מבית דין. הא כיצד? ראה תינוק שנפל לים. ראה תינוק שנפל לבור. ראה שננעלה דלת בפני תינוק. מכבין ומפסיקין מפני הדליקה בשבת.&nbsp;<br>למה צריכים את כל הדוגמאות.	"דאי אשמועינן ים - משום דאדהכי והכי [אם ילך לבית דין] אזל ליה, אבל בור דקא יתיב - אימא לא, צריכא. <br>ואי אשמועינן בור - משום דקא מיבעית, אבל ננעלה דלת - אפשר דיתיב ומשביש ליה באמגוזי [מפתהו ומקרקש לו אגוזים], צריכא.<br>מכבין ומפסיקין למה לי? דאפילו לחצר אחר [דליקה בחצר זו ונפשות בחצר אחרת, <font color=""#ff425b"">והם חולים או קטנים</font>].&nbsp;"	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב.	"אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל לא הלכו בפיקוח נפש אחר הרוב [אם ספק גוי ספק ישראל מפקחין, ואע""ג דרובא כותים הוו התם]."	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מפקחין את הגל כשיש מחצה כותים ומחצה ישראל.	מפקחין, משום ספק נפשות להקל.&nbsp;	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מפקחין את הגל כשיש בחצר תשע כותים וישראל אחד. <font color=""#ff425b"">ומדוע</font>."	מפקחין, משום שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי.	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי.	שנאמר 'וארב לו וקם עליו', פרט לזורק אבן לתוך חבורת בני אדם, והיו שם רוב ישראלים ואחד גוי, שפטור כאילו היו שם מחצה ומחצה.	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מפקחין את הגל אם היו תשעה כותים וישראל אחד בחצר, ופרשו לחצר אחרת.	אם פרשו כולם, הוחזק שיש יהודי בחצר השניה, ואם נפלה שם מפקחין.&nbsp;<br>אם פרשו מקצתן, לא הוחזק שיש ישראל בחצר השניה, והולכים אחר הרוב, ואין מפקחין.	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נמצא תינוק מושלך בעיר ואין ידוע אם הוא יהודי או גוי. מה דינו.	אם רוב כותיים, דנים אותו ככותי.<br>אם רוב ישראל, דנים אותו כישראל.<br>מחצה על מחצה, דנים אותו כישראל.	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מצא בה תינוק מושלך. אם רוב ישראל ישראל.<br>מה אמר רב.&nbsp;	לא שנו אלא להחיותו (להצילו ממות), אבל ליחסו לא. (ואם נקבה היא אסורה לכהן)	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מצא בה תינוק מושלך. אם רוב ישראל ישראל.<br>מה אמר שמואל בהו""א ובמסקנא.&nbsp;"	"בהו""א אם רוב ישראל מפקחין עליו את הגל בשבת. אבל במחצה על מחצה לא. וזה סותר מה שאמר שלא הלכו בפיקוח נפש אחר הרוב.<br>במסקנה דיבר על הסיפא - אם רוב כותיים כותי, דלענין פיקוח נפש אינו כן, אלא אפילו רוב אנשי העיר כותיים מחללים עליו שבת."	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איני והאמר ר' אסי א""ר יוחנן תשעה כותיים וישראל אחד באותה חצר מפקחין בחצר אחרת אין מפקחין.<br>מה תירצו."	אם פרשו כולם, הוחזק שיש יהודי בחצר השניה, ומפקחין.<br>אם פרשו מקצתן, לא הוחזק שיש ישראל בחצר השניה, והולכים אחר הרוב, ואין מפקחין.	יומא פרק שמיני פד ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שנשך אותו כלב שוטה, מה יכתוב על עור של צבוע זכר.	"אני פלוני בן פלונית כותב עבורך 'כנתי כנתי קלירוס', וי""א 'קנדי קנדי קלורוס יה יה ה' צבאות אמן אמן סלה'."	יומא פרק שמיני פד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שנשך אותו כלב שוטה, מה יעשה עם <font color=""#55988e"">בגדיו</font>."	<div>יפשוט את בגדיו ויקברם בבית קברות שנים עשר חדשים, ויוציאם מבית הקברות וישרפם בתנור, ויפזר את עפרם בפרשת דרכים.</div>	יומא פרק שמיני פד א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שנשך אותו כלב שוטה, מה יעשה כל י""ב חודש כששותה מים."	<div>לא ישתה אלא דרך קנה העשוי מנחושת, שאם ישתה ישר מהכוס אולי יראה בבואה של השד שקפץ מן הכלב עליו, ויסתכן.<br>כמו שאבא בר מניומי נשכו כלב שוטה, ועשתה לו אמו קנה של זהב לשתות בו.</div>	יומא פרק שמיני פד א		
